כדי להניע לפעולה לא ידועה מראש, חופשית ויצירתית,  בחרתי להתבסס על סימנים מוסכמים וקונבנציות מוכרות של הנחיות גרפיות, אשר יעוצבו מחדש באופן הפותח אותם לפרשנות אישית, כשאלה בעלת אינספור תשובות אפשריות. עיצוב חוויה עם אינסוף מסלולים אפשריים דורש התרחקות מהתפיסה הפונקציונאלית של העיצוב, שכן הפונקציה מובילה לפתרון עיצובי מוגדר וחד ערכי, בעוד שבפרויקט הנוכחי אני מבקשת לאפשר חוויה בעלת כיווני התפתחות לא ליניארים או מוגדרים. על מנת לאפשר עיצוב מסוג זה, על המעצב להתיר את השליטה על התוצר המוגמר, ותחת זאת להתמקד בתהליך שיעברו המשתתפות עצמן: יצירת מרחב פתוח ומעודד סקרנות ושיתופיות, אשר יחד עם זאת מעצים ואינו מאיים.

ניסוי

מטרת הניסוי היא לבחון כיצד אנשים מתמודדים עם תוכן מורכב, הנחיות פתוחות וכן לאור הפעולות של משתתפים קודמים. כמו כן, ארצה לבחון האם ניתן באמצעות עיצוב לעודד אנשים לפעולה עצמאית ומקורית. 

לניסוי שני שלבים מקדימים, ושלב שלישי, עיקרי: במהלך הניסוי, בשלב הראשון, המשתתפים קיבלו גיליון אישי המחיל הנחיות גרפיות שונות. הנחיות אלו התאפיינו ברמות שונות של מופשטות, כאשר חלקן היו מפורשות וברורות, ואחרות היו נטולות הקשר מתבקש, או מופשטות כמעט לחלוטין. בנוסף, המשתתפים מקבלים דפי מדבקות. המשתתפים התבקשו להגיב באמצעות הדבקת המדבקות על הגיליון כפי שהם רואים לנכון. בשלב השני, משתתפים אחרים קיבלו גיליון משותף בעל מאפיינים דומים, אולם משתתפים אחרים ענו עליו לפניהם, ואנשים נוספים יענו עליו אחריהם. השלב הראשון בחן את אופני ההתמודדות עם קודים גרפיים בעלי רמות שונות של מופשטות , אשר טומנות בחובן אינסוף אפשרויות תגובה. השלב השני בחן התמודדות זו תחת השפעתו של גורם נוסף: בחירותיהם והתנהגותם של אנשים אחרים, בעבר ובעתיד.

השלב השלישי, העיקרי, מוצג כאן, בתערוכת הבוגרים של שנקר 
 

בניית דף העבודה

הגיליונות מחילים הנחיות המתבססות על שפה גרפית מוכרת מעולמות של הוראות פעולה, הפעלה והכוונה, כגון חצים, קווים מקווקוים, מיספור ו״גריד״. כמו כן, ההנחיות נעות על ספקטרום בין המוגדר והמעוגן (כדוגמת קו מקווקו בצורה ובגודל התואמים בדיוק למדבקות הנתונות), דרך הנחיות מופשטות ומעורפלות יותר (כדוגמת חץ המוביל לשום מקום/גריד), וכלה בהנחיות פתוחות ואף סתומות לחלוטין, הנתונות לפרשנות אישית מקסימלית (כדוגמת מספור לא ליניארי על דף חלק). המטרה העיקרית בשימוש בסימנים אלו הינה:א) לאפשר לאנשים מצע רחב של הקשרים להנעות לפעולה, ב) יצירת עוגנים שניתן להיאחז בהם, שימנעו תחושת חרדה, בלבול או תסכול, וג) מצבים הנתונים לפרשנות רדיקלית שמאפשרים חופש פעולה ויצירה מקורית. על ידי כך, אני מאמינה כי העוגנים הברורים יותר יקנו נקודת פתיחה מחזקת  שממנה תתאפשר חירות מחשבה, השראה ליצירה אישית, לעבר הלא נודע.